מעצבים באור אחר
ספוט ישראלי

עמיר ברנר

עמיר ברנר - עיצוב תאורה

עמיר ברנר

רח' האנפה 1 בית יעקובי, קדימה

טל: 09-8995567
מייל: a_brener@zahav.net
אתר: www.amirbrener.co.il

"האור היא שפה בעלת ניבים רבים"

 

עבור עמיר ברנר, העולם הוא באמת במה. כבעליו של סטודיו לעיצוב תאורה אדריכלית, בימתית ואמנותית, הוא משלב בין העולם הפנטסטי, הטכנולוגי והמדעי. מחשב ומודד כמויות אור בקניונים, מתכנן מערכות תאורה חכמות במרכזי מבקרים ובמוזיאונים, והוגה רעיונות חדשים כדי לעטוף את כל אלה בתחושת קסם.

ברנר מגיע אל עולם עיצוב התאורה לאחר לימודים במגמת העיצוב של החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. כבר בשנתו השלישית עיצב את תאורת המחזה "יוסף וכתונת הפסים" ומשם הפך למעצב תאורה מוביל בהצגות ובמופעים רבים מספור. במקביל, שימש גם כמרצה באוניברסיטת תל אביב ובמכללות שונות.

לאורך  השנים, עיצב תאורה למעל 400 מופעי במה בתחום התיאטרון, המחול, המוזיקה והאירועים המסחריים. כיום, הסטודיו מספק שירותי עיצוב ותכנון תאורה למגוון רחב של פרויקטים אדריכליים, ביניהם קניונים, חנויות, משרדים, אולמות תצוגה, מוזיאונים, מבנים לשימור ובתים פרטיים.

את הפרויקט הראשון שעשה ברנר מחוץ לגבולות הבמה הוא זוכר היטב. מדובר היה בשחזור חמאם-אל-באשה בעכו העתיקה. "פנו אליי כי ביקשו להאיר את המקום באופן דינאמי ותיאטרלי, תוך שימוש במיצגי מולטימדיה, תאורת חוץ, תאורה אדריכלית של מבואת המבנה ותאורת מיצג של חללי הביקור. כיוון שאני מגיע מעולם מערכות התאורה המתקדמות והתאורה העיצובית, יכולתי בקלות לשלב בין דמיון לצרכים מעשיים".

האם קיים חיבור בין עולם הבמה לעולם המסחרי?

"תאורת במה היא זירת הניסויים הכי פורייה שיש. מי שמגיע מהעולם הזה מבין את האופן שבו אור יכול להשפיע על  תחושות של אנשים. על הבמה, האור הוא חלק בלתי נפרד מההצגה, ממש  כמו התפאורה, הטקסט והמוזיקה. גם במקומות מסחריים אני חושב עליו כחלק משמעותי ביצירת האוירה והתחושה הנכונה של המבקרים" מספר ברנר.

דומה שטווח הסגנונות לא מרתיע את ברנר ואת צוות המשרד, ואולי אפילו להפך. חקירת שדות חדשים מגבירה את תחושת הרעב  ומבליטה את הממד היצירתי שבעבודותיו.

"האור זו שפה בעלת ניבים רבים", הוא מסביר. "לפעמים צריך ללמוד ניב חדש, לפעמים צריך להשתמש בסלנג ולפעמים בביטויים גבוהים. מי שמכיר את השפה על בוריה יכול לדבר עם כולם. ועם זאת, טביעת האצבע שונה בכל פרויקט, אבל ניכרת ברצון לתת לתאורה לבטא מסרים עמוקים, בין אם מטעמים אסתטיים, אדריכליים או מעשיים". 

ברנר מתאר את תהליך העבודה על גשר הצינורות בבאר שבע, אשר זכה לפרסים ולשבחים רבים. "זוהי דוגמה לחשיבה אמנותית במקום ציבורי. מעל הגשר נפרשו בדים לטובת הצללת דרכם של הולכי הרגל. את מפרשי הבד הארתי בתאורת מופע מאוד מובחנת ובעלת גוונים משתנים. זה נתן לגשר ממד תיאטרלי שתורם הרבה לסביבה ולאווירה. הרעיון פותח באמצעות דיאלוג עם האדריכלים ומהנדס החשמל. אני לא מפחד משיתוף פעולה בשלב היצירתי של הפרוייקט. דיעות שונות לא מרתיעות אותי אלא מפרות אותי".

במקומות אחרים, ברנר גם מביא פתרונות מעשיים לצרכים מסחריים. "נתבקשתי על ידי מנהל בכיר מרשת קניונים לתכנן את תאורת החניונים, כך שרמת האור תהיה כפולה מהמקובל. לאחר פתיחת קומה אחת מתוך שתי קומות חנייה. תפוסת החניות בקומה המוארת יותר זינקה לאין שיעור. המסקנה היתה ברורה – קונים וקונות מרגישים בטוחים יותר בחניה מוארת, ורמת התאורה הזאת יושמה כמובן בכל קניוני הרשת".

מה המקור לרעיונות הרבים?

"ראשית, היצירה היא חלק בלתי נפרד מאורח החיים שלי. בין אם אני  בונה רהיטי עץ בזמני החופשי, מנגן, או מבקר בחו"ל בתערוכות, כל אלה הם מקור בלתי נדלה לרעיונות חדשים. שנית, עולם הבמה הוא תובעני מאוד ברעיונות ופתרונות. לכן, במשך השנים הורגלתי בגמישות מחשבתית ובראייה אלטרנטיבית".

"ניסיתי לעזוב לחלוטין את תאורת הבמה ולהתרכז רק בתאורה אדריכלית. אחרי שנתיים של הפסקה מוחלטת הרגשתי שאני לא עומד בזה, היצירה הבימתית היא חלק בלתי נפרד מהאישיות שלי. החלטתי להקציב לעצמי שתי הפקות בשנה, וכך אני נוהג עד היום. זה גורם לי לאושר גדול ומשפיע רבות על עבודתי בסטודיו."

על תאורה ושאר רוח

השילוב הייחודי בין הטכני לאמנותי הוביל אותו להתמחות בהארת מבנים היסטוריים ואתרי מורשת רבים. תאורה באתר נבי סמואל או הבית השרוף בעיר העתיקה, המצודה בעכו ומספר פרוייקטים במגדל דויד הן רק מספר דוגמאות לכך. כיום, הוא גם זוכה להאיר מחדש את מנהרות הכותל. לדבריו, זוהי זכות גדולה להאיר אתרים ומבנים בעלי שאר רוח. גם תהליך העבודה, במסגרתו הוא לומד על התקופה ומבלה ימים ארוכים בחברת אנשי רשות העתיקות, מעשירה אותו ותורמת להחלטות העיצוביות.

איזה מבנה אתה חולם להאיר?

"גורד שחקים והכותל. גורד שחקים, משום שזהו פרויקט עם השפעה ציבורית עצומה. מעין במה שבה צופים מיליוני אנשים. לגבי הכותל, זה נראה לי ברור – מדובר במקום החשוב ביותר לעם היהודי, אני מגיע לשם מספר פעמים בחודש במשך השנתיים האחרונות במסגרת עבודתי, וכל פעם מתרגש מחדש".