ריקי פרננד
עבור ריקי פרננד, עיצוב פנים הוא הדיאלוג שמעבר למאסה, הוא הערך המוסף של הטקסטורה והצבע, האור והתאורה, ואיך כל אלה מכילים בתוכם את הפרטים הקטנים ויוצרים קונספט מושלם.
עיצוביה של ריקי משלבים קלאסיקה יוקרתית עם קריצה מודרנית עכשיות.
השימוש הנכון בצבעוניות, טקסטורות, ובחומרים שונים בהרמוניה משרה אוירה נינוחה ומרגשת.
החלל מקבל מימד נוסף על ידי בחירת תאורה היוצרת אוירה שונה מחלל לחלל.
מעבר לגווני התאורה יש חשיבות עיצובית לגופי התאורה. האובייקטים התוליים בחלל לא משמשים רק למאור אלא יוצרים השלמה מלאה לקונספט העיצובי. ישנים גופי תאורה מעוצבים אשר להם משקל עצום ביצירת הקונספט, לכן יש ערך רב לבחירת הגוף ולבחירת גוון האור וכמות האור שמציפים את החלל. כדי ליצור אוירה נכונה עלינו לבחור את התאורה בצורה נכונה.
מתבקשת מיומנות כדי לבחור נכון ולהאיר נכון מרפאה, בית קפה, מסעדה, משרד או בית פרטי.
ישנם הבדלים גדולים בין תאורת חללים ציבורים לבין תאורה בחללים פרטים.
ליצור חלל נכון זה בעצם להסתכל מההתחלה הכי רחוק, עד הפרטים הקטנים, ואיך הם ואני כמעצבת משתלבים עם האג’נדה, הצרכים, החלומות ומה שהלקוח מרגיש.
כשאני מתכננת את עיצוב החלל, אני עושה זאת עד לרמת הכד על השולחן, צבע הטקסטיל של השטיח ועל המיטה, האור שנופל עליו ועל הקירות או הרצפה – כי רק שהכול עומד עד הפרט האחרון – זה נותן את האימפקט ואז אפשר לומר וואו!
ריקי הנדלר פרננד, בוגרת המכללה למנהל בפקולטה לעיצוב פנים ואדריכלות, בעלת תואר ראשון B.A.D , החלה את דרכה במשרדי אדריכלות מהמובילים בישראל, משם יצאה לדרך עצמאית בעיצוב בתים פרטיים, דירות ומשרדים לקהל מגוון של לקוחות.
העיצובים שלה נעים בין העולם הקלאסי לעולם המודרני, והיא עושה שימוש בשפה הישנה של פעם, בחומרים של פעם, כי הבסיס לכל דבר נמצא בהיסטוריה… אבל עם דגש על כל מה שקורה היום בעולם המודרני .
הכול מתחבר בצבעוניות מחבקת
בחללים שאני מעצבת יש הרגשה נוחה, חשוב ליצור אוירה נוחה ולא יומרנית, אני דואגת שמערך הצבעים שמנחה אותי והחומרים שאיתם בחרתי לעבוד יתחברו בהרמוניה , יפה ומלאה.
בתחילתו של כל פרוייקט האני המאמין שלי הוא שמההתחלה צריכה להיות סימביוזה בין הלקוח, לאדריכל ולבעלי המקצוע השוטפים לעשיה. אני שואפת למצויינות, לדייקנות, למקוריות ולהקשבה ללקוח, כשעמידה בלוחות זמנים הוא פקטור חשוב מאוד בתהליך הביצוע.
תהליך העשיה מתחיל מול הלקוח, והדיאלוג בנינו חשוב מאוד, כי הוא זה שמהווה את ההשפעה העיקרית על תחילת העיצוב. אנחנו מקיימים תאום ציפיות תוך שימת דגש על הפונקציות החשובות, בהתאם לצרכים שלהם.
אני צוללת לעומק האופי של הלקוחות, לצבעים שהם אוהבים, לריחות שמעוררים אותם, לדרך בה הם רואה את העולם והאובייקטים בו, ועם כל זה אני מתחברת ומתוך זה יוצרת.
התהליך ממשיך ומתפתח, עם התקדמות העבודה, ואז מתחיל שלב העיצוב של החללים השונים, וכאן מתחילה להתפתח היצירתיות שבי, שבאה ממקורות ההשראה מגוונים מאוד.
אני אומנית, ויש בי אהבה גדולה לעולם האומנות והציור. חיי היום יום שלי מתנהלים ומושפעים ממנגנון העיצוב העולמי, אני דואגת לנסוע בעולם ולבקר בתערוכות, גלריות, ומוזאונים, ולהיות מעודכנת מאוד בכל אנפורמציה שתורמת להתפתחות המקצועית שלי כיוצרת.
העיצובים שלי, כמו הציורים שלי, משדרים משהו בגובה העיניים, נעימים, חמימים ועם הרבה הרמוניה צבעונית. אני תמיד מתחשבת וחושבת מי עומד מולי? אני אוהבת להקשיב לאנשים, כי לכל אדם אופי שונה ולכן כל פרוייקט נראה אחרת ונוצר בהתאמה אישית.
האמנות שלי נמצאת על דפי ההסטוריה – עיתונים.
אני נוסעת בעולם וקונה עיתונים: אפורים, צבעוניים, עיתוני אופנה, עיתוני חדשות כל מה שאני מוצאת. דפי ההיסטוריה והעיתונים נותנים לי את כל האינפורמציה והתוכן ומשלהבים אותי, והם הבסיס ליצירה.
אני מתחילה למיין את האימג’ים לפי צבעים ומתחילה לצייר, לצבוע, גוזרת ויוצרת קולאז’ים שהופכים למשהו אחר, שמתחברים לי לאובייקט חדש בדו- מימד, לצורה חדשה.
בעולם המודרני החומרים הם מגוונים, וכולנו יוצרים על אותה סקאלה של חומרים,
אני לא הולכת נגד הזרם אף פעם, אלא איתו, אבל תמיד אהיה בצבעים שלי הכי בולטת עם נוכחות אחרת. לכל פרויקט יש את הצבעוניות והייחודית שלו וזה אף פעם לא דומה אחד לשני.
את מודל ההשראה של ריקי אפשר לראות בסטודיו שלה באבן יהודה.
ספרייה מברזל שחור עם מדפים משיש, עליהם מונחים ספרים. המון ספרים, מגזינים ועיתונים שמשמים כבסיס ליצירות שלה. שטיחים וילונות עצים, מתכות, דוגמאות של חומרים, צבעים, אוברול בן 25 שנה איתו היא מציירת, קן ציור, מכחולים, צנצנות למכחולים, אוסף סבונים (ריחות) מגיל 20, והכי בולט הוא אוסף העפרונות והעטים שלה מרחבי העולם.
הכי קל לקנות פראדה
לכל חלל יש את השייכות שלו בתאורה, והתכנון מתחיל עוד בשלב המעטפת.
המקומות שהצלחתי להיות בהם הכי יצירתית היו אלה עם המגבלות. כשיש חלל עם מגבלה עיצובית או תקציבית, שם נמדדת היצירתיות האמתית.
הכי קל לקנות פראדה, אבל לעצב בתקציב נמוך שייראה כמו פראדה, זה הכי מאתגר.
יש חללים קרים כמו מרפאות שם אשתמש בתאורה שתאיר את החלל והאובייקטים בצורה הכי קרה, אבל כשאני מתכננת לובי של בניין אתכנן את התאורה כך שהיא נופלת ומכניסה אותך מהצעד הראשון לתוך האג’נדה של החברה, לביטוי של החברה.
לעומת זאת, בבתים פרטיים יש חללים שצריך להאיר כך שיחמיאו לאובייקטים ויתנו תחושה נעימה, ואז אני משתמשת בתאורת שטיפה, או תאורת אווירה.
אנשים בד”כ אוהבים לארח ולכן התאורה אמורה לצבוע את החלל ואותנו באור רך וחם שבו אנחנו נראים יפים, וזה מאוד חשוב.
עולם התאורה השתנה מאוד, האובייקטים הפכו בלתי נפרדים מהעיצוב, ואיתם ההבנה שהם לא נודעו רק להאיר, אלא הם מכתיבים לנו את הטון ונותנים אמירה בחיים שלנו!
יש אובייקטים מכול מיני חומרים מוטרפים, אטומים סגורים ומחוררים, גווני אור מסקאלה רחבה (ולא רק אור צהוב), וכולם כולם נועדו להאיר, מעבר לאמירה העיצובית.
יצירת היופי היא אומנות, וזה מה שמנחה אותי בחייבים ובעבודה, כי :
“Love of beauty is Taste
The creation of beauty is Art”
מועדון לילה במוזיאון בניו יורק
הייתי שמחה מאוד לעצב ולהאיר מוזיאון – כי הוא משלב בתוכו את כל גווני התאורה והאפשרויות שאור יכול לבוא ליד ביטוי והכול מותר כי מוזיאון מבטא את היצרתיות בהתגלמותה. התאורה הופכת שם להיות אחת מיצירות האומנות.
אבל גם הייתי שמחה לעצב ולהאיר מועדון לילה בניו יורק – להתפרע עם האור, .
ואם אתפרע, אז לתכנן מוזיאון שמתעד את חיי הלילה בניו יורק, נראה לי הכי!
