סטודיו MU
אורי בן דרור ומיקי אנקווה, בעליו המשותפים של סטודיו MU, נפגשו במהלך לימודיהם באקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל. הפרויקט הראשון שתכננו השניים, עוד במהלך לימודיהם, סימן את תחילתה של שותפות פורייה ומצליחה. “מדובר היה בתכנון של מעדנייה בקניון בירושלים עבור בעלה של באסטה בשוק. הרעיון המוביל היה להביא את חווית המבחר הבלתי אמצעי גם לקניון”, מתאר בן דרור את הגישה שמנחה את הסטודיו עד היום: לבטא את האותנטיות לשקף את הצבע האנושי של המקום באמצעים אדריכליים.
סטודיו MU, אשר הוקם רשמית בשנת 1993, צבר ניסיון ושם בתכנון ועיצוב חללים מסחריים ביניהם מסעדות, ברים, בתי קפה ורשתות אופנה. לאחרונה אף חזר הסטודיו לתכנן מספר בתים פרטיים. בין הפרויקטים הרבים שביצעו ניתן למנות את עיצוב הרשתות מוזס, אגדיר, המסעדה קפה נואר, רשת האופנה קסטרו, מרכזי המכירה והשירות של חברת פלאפון, ועוד.
“אנחנו סטודיו שמנתח סיטואציות ונותן פרשנות אסתטית למצבים. לתפיסתי, מקום צריך לספק מרחב לשיחה ולשקף תרבות מסוימת. זה לא משנה אם מדובר בארגון עסקי, בית קפה או משפחה. לכן, עוד בטרם מתחילה החשיבה על עיצוב המקום אנחנו מגדירים תחושות ודינאמיקה אנושית. היכן אנשים יעצרו, היכן הם יחליפו מבטים, מה האם יראו וירגישו כשהם ישבו במקום כזה או אחר” מסביר בן דרור.
כיצד מקנים למקום את שפה ייחודית?
“כשעצבנו את החנות הראשונה של רשת קסטרו למשל, חוקי הקניון חייבו להשאיר את חזית החנות פתוחה לרווחה. אלא שאנחנו ביקשנו להביא אל הקניון שפה יותר אינטימית – כמו חנות שנכנסת אליה לאחר שיטוט ברחוב. ביקשנו ליצור את דלתות הכניסה מברזל שכולם מכרים. נדרשנו לשנות את דפוס החשיבה ואת השפה הקניונית – ועשינו זאת. בעקבותינו עשו זאת גם מותגים אחרים”.
את הקשר בין אדריכלות, תרבות וסביבה מבהיר אנקווה, “תרבות היא אותו קסם שיש בשוק במחנה יהודה, אותו קצב שיש ברחוב תל אביבי ואותו מרחב אוורירי שיש במוזיאון. את כולם צריך לדעת לעשות באופן מדויק. אם לא מדייקים נוצרת הפרעה תרבותית. בדיוק כמו צפצוף במכונית”. בן דרור מאפיין את הדברים בהקשר התרבותי, “אינדיאני גר בויג-ום ואסקימואי גר באיגלו – שניהם פתרונות התלויים באורח חיים, תרבות וסביבה. שניהם דוגמאות לאדריכלות טובה שמתאימה לאדם. אם בתוך המבנים יהיה שטיח אדום או כחול זאת פרשנות תקופתית ועניין של טעם, אבל המבנה שריר ונכון תמיד”.
בעבודות הסטודיו ניכר חשיבה אדריכלית רבה ושימשו בתפיסת חלל, פרופורציות, תנועה וכדומה. עבור מקומות מסחר, התרומה לחוויית האירוח והרכישה יש השפעה עסקית ישירה. “אנחנו מאוד אוהבים לשמוע יזמים, להרגיש את החלום שלהם ולקחת אותם יד ביד אל עבר מימושו הוויזואלי” מספרים השניים. לאחר עשרות שנות הניסיון הם גם מספקים כיווני חשיבה חדשים ויעוץ בהיבטים תדמיתיים, בדרך לפתיחת מקום מצליח שעובד לאורך זמן.
איזה מבנה הייתם רוצים לתכנן ?
בן דרור: חלל, שהמעטפת המבנית והשפה האסטטית שלו מהווים אכסניה ומקור השראה למפגש תרבותי.
אנקווה: מבנה ציבורי בעל פונקציונאליות ברורה ואסתטיקה תרבותית.
יש איזה אדריכל שהיית רוצים לעבוד איתו?
בן דרור: שמעון שפירא. מורה בבצלאל שעשה בארץ דברים מדהימים.
אנקווה: לה קורבוזיה. דלות החומר היחסית והעושר הצורני והאסתטי בעבודתו מרתקים אותי. למרות שמרבית עבודותיו נעשו עד חצי המאה הקודמת, הוא נותר עדכני וחדשני.
