Philippe Starck
פיליפ סטארק, כנראה המעצב הרב תחומי המפורסם בעולם, נולד בשנת 1949 בפריז. את עולם העיצוב גילה בהשראת אביו, מהנדס מטוסים במקצועו. משחר ילדותו גזר, הדביק, ניסר והרכיב יחד חפצים, ובכלל זאת גם אופניים אופנועים.
באמצע שנות השישים למד סטארק עיצוב ב- ecole nissim de camondo בפאריז. כבר בשנת 1968, בהיותו בן 19 בלבד, הקים את החברה הראשונה שלו לייצור מוצרים מתנפחים. בשנים אלה עבד גם עם מעצב האופנה הנודע פייר קרדן, עבורו עיצב כשישים וחמישה רהיטים. ביניהם, כיסא עם שלוש רגלי מתכת המחוברות בתומכי מתכת (“ג’ו מילר”, 1972). השימוש בשלוש רגליים הפך לאחד הסממנים המסחריים של רהיטי ומוצרי סטארק.
בשנות השבעים עיצב סטארק מועדוני לילה נחשבים בפריז. בשנת 1978 ייסד את החברה שלו “מוצרי סטארק”. כמעצב פנים מצליח הוא צד את תשומת ליבו של נשאי צרפת לשעבר פרנסואה מיטראן, והיה אחראי לעיצוב מתחם הפרטי שלו בארמון האליזה. בהמשך שנות השמונים המשיך לעצב מבנים וחללים למגוון שימושים בטוקיו, במדריד, בניו יורק, בהולנד ועוד.
לאורך הקריירה הענפה שלו, עיצב סטארק כמעט כל מוצר שעולה על הדעת, בין היתר סירות, בקבוקי מים מינרלים, אהילים, רכבים ואופנועים, מברשות שיניים, כפכפים, מכתבות, מחשבים ומסגרות למשקפיים.
משנות השמונים זכה סטארק לתהילה עולמית. הוא זכה בעשרות פרסים בינלאומיים ועבודותיו מוצגות דרך קבע במוזיאונים רבים בעולם, ביניהם במוזיאון לדקורציה בפריז, במוזיאון ניו יורק לעיצוב עכשווי, במילאנו ובקיוטו ועוד.
סטארק נודע בסגנונו הטוטלי והחושני ובמגוון המוצרים שהוא מעצב בעצמו. אל מול אורך חיים גלובלי, הכולל דילוג בין בתיו בלונדון, פריז, ניו-יורק, וונציה וחוות הצדפות בדרום צרפת, לבין פגישות עסקים בכל העולם, הוא מצייר את עצמו כדמות סוליסטית. “אני חי חיים של נזיר. אני לא יוצא לסרטים, לתיאטרון או לקוקטיילים. אני קם מוקדם בבוקר, מעצב בעצמי, מתייעץ עם קבוצה קטנה של אנשים שאיתם אני עובד כבר 20 שנה, והם החברים הכי טובים שלי”.
לאורך השנים, הוא נותר מהפכן בתפיסת עולמו היצרנית. המהפכה האקולוגית למשל עמדה בראש סדר העדיפויות העיצובי שלו, עוד בטרם הפכה אופנתית. “יש כבר אלפי כסאות ממש ממש טובים. אלפי מנורות טובות. יש כבר אלפים מכל דבר” אומר המעצב שכיסא ה- louis ghost שעיצב נמכר בלמעלה ממיליון יחידות. “עלינו להחליף את אידיאל היופי, שהוא עניין תרבותי, במושג ה’טוב’ שהוא עניין הומאני”, הוא מסביר.